Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 81a

יוֹרְשֶׁיהָ יוֹרְשֵׁי כְּתוּבָּתָהּ חַיָּיבִין בִּקְבוּרָתָהּ. אָמַר אַבָּיֵי, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: אַלְמָנָה נִיזּוֹנֶת מִנִּכְסֵי יְתוֹמִין, וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהֶן, וְאֵין חַיָּיבִין בִּקְבוּרָתָהּ. יוֹרְשֶׁיהָ יוֹרְשֵׁי כְתוּבָּתָהּ חַיָּיבִין בִּקְבוּרָתָהּ, וְאֵיזוֹהִי אַלְמָנָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי יוֹרְשִׁין? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ שׁוֹמֶרֶת יָבָם.

Traduction

her heirs, i.e., the heirs of her marriage contract, are obligated in her burial. This indicates that her husband’s heirs, who inherit her marriage contract, must attend to her burial. Abaye said: We too learn in a mishna (95b): A widow is sustained from the property of the orphans, and her earnings are theirs, and they are not obligated in her burial. Instead, her heirs, the heirs of her marriage contract, are obligated in her burial. And who is the widow who has two sets of heirs, necessitating the ruling that only the heirs of her marriage contract are obligated in her burial? You must say that this is a widow waiting for her yavam, as the yavam inherits her marriage contract.

Rachi non traduit

יורשיה יורשי כתובתה. אותן יורשים שיורשין כתובתה חייבין בקבורתה:

ואין חייבין בקבורתה. דהא בעי למיתב כתובתה ליורשיה:

שיש לה שני יורשים. דאיצטריך לתנא למיתני אותן יורשין שיורשין כתובתה ש''מ איכא יורשים אחריני בהדייהו דלא ירתי כתובתה:

Tossefoth non traduit

איזוהי אלמנה שיש לה שני יורשין כו'. מיתורא דמתני' דייק אבל עיקר מתני' לא מיירי בשומרת יבם אלא בסתם אלמנה דהא קתני מנכסי יתומין ושומרת יבם לית לה יתומין:

אָמַר רָבָא, וְלֵימָא: אָח אֲנִי יוֹרֵשׁ. אִשְׁתּוֹ אֵין אֲנִי קוֹבֵר. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִשּׁוּם דְּבָאִין עָלָיו מִשְּׁנֵי צְדָדִין: אִם אָחִיו יוֹרֵשׁ — יִקְבּוֹר אֶת אִשְׁתּוֹ. אִם אֵינוֹ קוֹבֵר אֶת אִשְׁתּוֹ — יִתֵּן כְּתוּבָּתָהּ.

Traduction

Rava said: But let the yavam say: I inherit my brother, and I am therefore entitled to this marriage contract as my brother’s heir, while his wife I am not obligated to bury, as I have no connection to her. Abaye said to him: This claim is not valid because they come upon him from two sides, by force of two complementary claims: If he inherits his brother he should inherit his duties as well as his rights, and he should bury his wife. If he does not bury his wife, as he does not wish to take his brother’s place, he should give her marriage contract to her.

Rachi non traduit

אח אני יורש. כתובה זו שאני יורש אין כאן מנדוניית אביה כלום אלא מאתים ותוספת שכתב לה אחי ואין אני יורש אותה אלא אחי:

יקבור את אשתו. כמו שהיה הוא קוברה אם מתה בחייו ואפילו לא הכניסה לו כלום:

יתן כתובתה. שהקבורה באה תחתיה:

Tossefoth non traduit

ולימא אח אני יורש כו'. לפ''ה פריך שפיר אח אני יורש דאיני יורש מנכסיה כלום אלא מנה ומאתים של אחי הלכך אשתו אין אני קובר אבל לפי' ר''ת דנדוניא לכ''ע בחזקתו אינו מיושב כל כך שהרי הנכסים של אשה היו וכן גם לפירוש הקונטרס למ''ד בחזקת יורשי הבעל צריך ליישב וצריך לפרש דהכי פריך ולימא אח אני יורש כלומר זכותו של אחי אני יורש כמו שהיה עושה הוא אם היה קיים אבל חובתו לא אירש כדאמר באלו נערות (לעיל כתובות דף לד:) הניח להן אביהן פרה שאולה משתמשים בה כל ימי שאילתה מתה אין חייבים באונסיה:

משום דבאין עליו משני צדדין אם אחיו יורש יקבור את אשתו. כלומר אם באת לומר שאינו יורש כלום ממנה אלא מאחיו אם כן בעי למימר דהרי הוא כאילו אחיו קיים ולהכי לא באתה לידי גיבוי יקבור את אשתו כלומר יחשוב לגמרי כאילו הוא חי ויקבור אשתו כמו שהיה הוא קוברה ולפי זה דווקא בנפלה מן הנשואין ואם אינו קובר דלא חשיב כאילו הבעל חי א''כ באתה לידי גיבוי ויתן לה כתובתה:

אֲמַר לֵיהּ, הָכִי קָא אָמֵינָא: אָח אֲנִי יוֹרֵשׁ, אֶת אִשְׁתּוֹ אֵין אֲנִי קוֹבֵר. וְאִי מִשּׁוּם כְּתוּבָּה — לֹא נִיתְּנָה כְּתוּבָּה לִגָּבוֹת מֵחַיִּים.

Traduction

Rava said to him: I say as follows: The yavam claims that I inherit my brother, and his wife I will not bury, as this is not my responsibility. And if the brother should be responsible due to her marriage contract, a marriage contract cannot be collected during the husband’s lifetime but only after his death. The yavam is the first husband’s replacement, as he is prepared to perform levirate marriage with the woman, and therefore she is not entitled to her marriage contract, which means he is also not obligated to bury her. This assumption that a marriage contract may not be claimed during the husband’s lifetime is derived from a close reading of the wording of the marriage contract, which states: When you may marry another you may claim this marriage contract, which indicates that if the woman is unable to marry another man because her husband is still alive she is not entitled to her marriage contract.

Rachi non traduit

לגבות מחיים. כל זמן שהבעל חי ואני במקום בעל עומד שהייתי מצפה לכונסה:

מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאִית לֵיהּ מִדְרַשׁ כְּתוּבָּה — בֵּית שַׁמַּאי. וְשָׁמְעִינַן לְהוּ לְבֵית שַׁמַּאי דְּאָמְרִי: שְׁטָר הָעוֹמֵד לִגְבּוֹת כְּגָבוּי דָּמֵי!

Traduction

The Gemara asks: Who did you hear who is of the opinion that one expounds the marriage contract and infers halakhot from its exact language, like expositions from the Torah? It is the opinion of Beit Shammai, and yet we have heard that Beit Shammai say a document that is ready to be collected is considered collected. Here too, it should be considered as though she had already claimed her marriage contract, and he cannot claim to be acting as his brother’s heir.

Rachi non traduit

מאן שמעת ליה דאית ליה מדרש כתובה. שדורש לשון הכתובה שכתוב בה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי דמינה דייקת לא ניתנה כתובה לגבות מחיים דהא אינה יכולה לינשא לאחר:

ב''ש היא. ביבמות בפרק האשה שהלכה דקאמרי ב''ש והלא מספר כתובה נלמד לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי והואיל והיא נישאת ע''פ עצמה שבאה ואמרה מת בעלי אף כתובתה גובה ע''פ עצמה:

ושמעי' להו לב''ש. שמי שיש לו שטר חוב על חבירו הוא מוחזק בנכסי הלוה יותר ממנו:

כגבוי דמי. והנכסים בחזקתה הלכך מינה קא ירית:

Tossefoth non traduit

מאן שמעת ליה דאית ליה מדרש כתובה ב''ש. ולב''ה דלית להו מדרש כתובה ניתנה כתובה לגבות מחיים אע''ג דאינה גובה כתובתה קודם חליצה לענין זה ניתנה לגבות שיהיה לה קבורה תחת כתובה וא''ת והא ב''ה נמי אית להו מדרש כתובה דחזרו להורות כב''ש כדאמר בפ' האשה שלום (יבמות קיז. ושם) ולעיל סוף פ' נערה (כתובות דף נג. ושם ד''ה שאין) פירשתי ולפי מסקנא דשמעתין מצי דרשי ב''ה מדרש כתובה:

ושמעי' להו לב''ש דאמרי שטר העומד לגבות כגבוי דמי. אף ע''ג דלאביי לית ליה דכגבוי דמי כדמשמע בהחולץ (יבמות לח:) דפריך לרבא מההיא דנפל הבית עליו ועל אביו בכתובה מודה דכגבוי דמי משום חינא כדאמר התם א''נ בתר דשמעה מרבא סברה:

דִּתְנַן: מֵתוּ בַּעֲלֵיהֶן עַד שֶׁלֹּא שָׁתוּ — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹטְלוֹת כְּתוּבָה וְלֹא שׁוֹתוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אוֹ שׁוֹתוֹת אוֹ לֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָה.

Traduction

The proof of this is as we learned in a mishna (Sota 24a): If the husbands of women suspected of being unfaithful died before their wives drank from the bitter waters in accordance with the halakha of a sota, and it was never established whether they had engaged in relations with another man, Beit Shammai say: They take the marriage contract and do not drink, and Beit Hillel say: Either they drink or they do not take the marriage contract.

Rachi non traduit

מתו בעליהן. אכל הנשים שבעולם קאי שקינאו להן בעליהן ונסתרו ולא הספיק להשקותה עד שמת:

ולא שותות. דבעינן והביא האיש את אשתו:

אוֹ שׁוֹתוֹת?! ''וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן'' אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֵיכָּא! אֶלָּא: מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא שׁוֹתוֹת — לֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָה.

Traduction

The Gemara digresses to express puzzlement at the wording of this mishna: Either they drink? How can they drink the bitter waters? The Merciful One states: ''Then shall the man bring his wife to the priest'' (Numbers 5:15), and there is no way to fulfill that verse after the husband has died. Rather, Beit Hillel’s ruling should be understood as follows: Since they do not drink, as they have no husband who can compel them to drink the waters, they do not take the marriage contract, in case they were in fact unfaithful.

Tossefoth non traduit

שותות והביא האיש כו'. משמע דבסדר המשנה גרסינן או שותות ולא כמו שהיה כתוב שם בספרים לא שותות ותימה דהתם עיקר מילתיה ולא פריך לה כלל:

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹטְלוֹת כְּתוּבָה וְלֹא שׁוֹתוֹת. וְאַמַּאי? סְפֵיקָא הוּא: סָפֵק זַנַּאי סָפֵק לָא זַנַּאי — וְקָאָתֵי סָפֵק וּמוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי.

Traduction

That mishna stated that Beit Shammai say: They take the marriage contract and do not drink. But why do they collect the marriage contract? It is a case of uncertainty: Perhaps she committed adultery; perhaps she did not commit adultery. If she was unfaithful she is not entitled to the marriage contract, and yet, although her position cannot be verified, Beit Shammai maintain that her uncertain claim comes and supersedes the certain claim of the heirs, as they are certainly the rightful heirs of their father.

Rachi non traduit

ספק זנאי. והפסידה כתובה:

מידי ודאי. מידי יורשי הבעל שהן ודאין בירושה:

קָסָבְרִי בֵּית שַׁמַּאי: שְׁטָר הָעוֹמֵד לִגְבּוֹת — כְּגָבוּי דָּמֵי.

Traduction

It must therefore be concluded that Beit Shammai maintain: A document that is ready to be collected is considered collected. Consequently, the sum of the marriage contract is already considered in the woman’s possession, which means that when the heirs do not wish to pay the sum of the marriage contract they are actually trying to claim money due to an uncertainty.

Rachi non traduit

כגבוי דמי. והיא מוחזקת בנכסים יותר מהן ואין כאן מוציא מידי ודאי:

וְהָא בָּעֵינַן: ''כְּשֶׁתִּנָּשְׂאִי לְאַחֵר תִּטְּלִי מַה שֶּׁכָּתוּב לִיכִי'', וְלֵיכָּא?

Traduction

The Gemara questions the earlier statement that the marriage contract may not be collected during the husband’s lifetime due to the exposition of the language of the document: But even if the language of a marriage contract is not expounded, the simple meaning of its words indicates that she may not claim it during the lifetime of the yavam, as we require the fulfillment of the clause: When you may marry another you may take that which is written to you, and this is not the case here, as the yevama may not marry anyone else before she takes part in ḥalitza. How, then, can the two claims come upon him, as Abaye suggested?

Rachi non traduit

והא בעינן לכשתנשאי כו'. אלעיל פריך סוף סוף היאך כתובה ניגבת מחיים שנוכל לבא עליו משני צדדים והא בעינן כו':

Tossefoth non traduit

והא בעינן לכשתנשאי לאחר כו'. מצינו למימר דפריך לבית שמאי דנהי דאית להו לבית שמאי שטר העומד לגבות כגבוי דמי מיהו לענין זה מהני מדרש כתובה לכשתנשאי לאחר דלא יהיב לה קבורה מידי דהוי ארוסה דאע''ג דכגבוי דמי אין לה כתובה ומשני יבם נמי כאחר דמי ואי הוה גרסינן אלא הוה אתי שפיר דהדר ביה משינויא דלעיל ואתי האי טעמא נמי לבית הלל ומצו דרשי שפיר מדרש כתובה דכיון דכאחר דמי חשיב כאילו גבתה והחזירה לו הואיל והיא קצת בת גבייה אי נמי מצי למימר דלבית הלל פריך דלית להו כגבוי דמי אע''ג דס''ד דלית להו מדרש כתובה מ''מ פריך שפיר דהשתא ומה התם ביבמות לא בעו ב''ה למדרש כתובה כדי לגבות אלא מפסדי לה כתובה כ''ש הכא שיש לה להפסיד כתובה ע''י מדרש שיאמרו בית הלל שתפסיד:

אָמַר רַב אָשֵׁי: יָבָם נָמֵי כְּאַחֵר דָּמֵי.

Traduction

Rav Ashi said: The yavam is also considered like another man, and it is as though she were about to marry another. Therefore, she is entitled to the marriage contract.

Rachi non traduit

יבם נמי כאחר דמי. וכיון שהתירתה מיתת הבעל לינשא ליבם מאותה שעה זכתה בנכסים:

Tossefoth non traduit

יבם נמי כאחר דמי. ואע''ג דבפ''ק דקדושין (דף יג:) אמר גבי ואיש אחר יקחנה דיבם לא מקרי אחר הני מילי בלשון תורה אבל בלשון חכמים איקרי אחר:

שְׁלַח לֵיהּ רָבָא לְאַבָּיֵי בְּיַד רַב שְׁמַעְיָה בַּר זֵירָא: וּמִי נִתְּנָה כְּתוּבָּה לִגָּבוֹת מֵחַיִּים?

Traduction

The above discussion took place when Abaye and Rava were learning this halakha together. Sometime later, Rava sent Abaye the following related difficulty by way of Rav Shemaya bar Zeira: And can the marriage contract of a yevama be collected during his lifetime?

Rachi non traduit

שלח ליה רבא לאביי. לאחר שהשיבו על שאלתו ואמר ניתנה כתובת יבמה לגבות מחיים של יבם:

ביד רב שמעיה. הוא היה שליח בתשובה זו:

ומי נתנה. כתובת יבמה לגבות מחיים דיבם:

וְהָתַנְיָא, רַבִּי אַבָּא אוֹמֵר, שָׁאַלְתִּי אֶת סוֹמְכוֹס: הָרוֹצֶה שֶׁיִּמְכּוֹר בְּנִכְסֵי אָחִיו, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? אִם כֹּהֵן הוּא — יַעֲשֶׂה סְעוּדָה וִיפַיֵּיס. אִם יִשְׂרָאֵל הוּא — מְגָרֵשׁ בְּגֵט וְיַחְזִיר.

Traduction

But isn’t it taught in a baraita: Rabbi Abba says: I asked Sumakhos: With regard to a yavam who wants to sell his brother’s property but is unable to do so because all his brother’s possessions are mortgaged to the yevama, how can he proceed? He replied: If he is a priest, who is prohibited from remarrying his divorced wife, he should prepare a feast for his wife after yibbum has been performed, and during the feast he should persuade her to allow him to sell the late brother’s property. If he is a regular Israelite, who may remarry his divorced wife, he can divorce her with a bill of divorce, at which point he is obligated to pay her only the sum of her marriage contract, and the rest of the property is then no longer mortgaged for it. While they are divorced he may sell the property and subsequently remarry her.

Rachi non traduit

שימכור בנכסי אחיו. לאחר שכנס את יבמתו ואמרן לעיל כל נכסיו אחראין לכתובתה:

אם כהן הוא. שאם יגרשנה לא יוכל להחזירה:

יעשה לה סעודה. יפה לפתותה במשתה היין:

ויפייס. הימנה שתתן לו רשות למכור את העודף על כדי כתובתה:

ואם ישראל הוא. שמותר להחזיר גרושתו:

מגרשה בגט. ומגבה את כתובתה ומוכר מה שירצה ומחזירה ע''מ כתובתה הראשונה או אפי' רצה להחזירה מיד מוכר כל זמן שירצה שאין מעכבת מלמכור אלא יבמה לפי שאין היבם כותב לה כתובה ולא כתב לה דקנאי ודקנינא ואין כתובתה אלא על הראשון ומשום הכי מעכבא בכולהו דלמא משתדפי הני דמייחד לה ואע''ג דאמר לקמן (כתובות דף צה:) אישתדוף בני חרי טרפא ממשעבדי מ''מ אמרה איני רוצה לטרוח לב''ד אבל כתב לה כתובה כשמחזירה וכתב לה דקנאי ודקנינא לא מציא מעכבא והא דתנן (גיטין דף נה:) לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל אוקמינן באותן שלש שדות אחת שכתב לה בכתובתה ואחת שייחד לה בכתובתה ואחת שהכניסה לו שום משלה:

Tossefoth non traduit

הרוצה שימכור בנכסי אחיו. לפי שאינו יכול למכור ומכרו בטל לאלתר אפי' קודם שתבא לידי גבייה דהחמירו חכמים ביבמה לפי שלא כתב לה כל נכסי אחראין לכתובתיך ולכך תיקנו שאינו יכול למכור כלל שלא תצטרך לחזור ולטרוח ולטרוף מן הלקוחות ואפי' ישאיר לה כנגד כתובתה אינו רשאי למכור השאר דחיישינן שמא יאבדו או ישתדפו השדות שישאיר וא''ת מ''מ מה מפסדת והא אמר לקמן דאי לית לה מראשון תקינו לה משני וי''ל דמפסדת שצריכה לחזור ולטרוף הלקוחות דאפי' אי לית לה מנכסי הראשון אלא משעבדי לא תקינו לה רבנן משני דאי לאו הכי מאי אהני ליה מה שכתובתה על נכסי בעלה הראשון:

מגרשה בגט. וא''ת והואיל וטעמא משום דלא כתב לה דקנאי יכתוב לה ולא יצטרך לגרשה וי''ל שאין האשה חפיצה דניחא לה שיהו על נכסי בעלה הראשון הואיל והם כל שעה בעין שאין רשאי למוכרם ואין לנו לכופה למחול דינה ופי' בקונט' והא דתנן בהניזקין (גיטין נה:) לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל הא אוקימנא באותן ג' שדות והקשה ה''ר שמואל דכ''ש בשאר נכסים כדאמרינן בחזקת הבתים (ב''ב דף נ. ושם) למעוטי מאי אילימא למעוטי שאר נכסים כל שכן דהוה ליה איבה דאמר לה עיניך נתת בגירושין ובמיתה לכך נראה לר''י לפרש מקחו בטל משעת טריפה וג' שדות לאו למעוטי שאר נכסים אלא אפי' ג' שדות מקחו קיים עד שעת טריפה ויש ליישב פי' הקונטרס דמקחו בטל משמע דבטל לאלתר ובחזקת הבתים (ב''ב נ. ושם) ה''פ למעוטי מאי דלא מצי אמרה נחת רוח עשיתי לבעלי אילימא למעוטי שאר נכסים דלא תטרוף לגמרי כל שכן דהויא לה איבה והא דלא קאמר למעוטי שאר נכסים דאין מקחו בטל לאלתר דמילתא דפשיטא היא דאין מקחו בטל אלא באותן ג' שדות דהא כל אדם מוכר קרקעות המשועבדות וממילא ידענא דדוקא באותן שלש שדות קתני דמקחו בטל ומשום למעוטי שאר נכסים דאין מקחו בטל לא אצטריך ליה לאוקומא באותן ג' שדות אבל קשה לרשב''א דהיכי מצי למימר דפשיטא ליה דבשאר נכסים אין מקחו בטל הא מקמי דמוקמינן לה התם באותן ג' שדות הוה ס''ד דמיירי בשאר נכסים אע''ג דקתני מקחו בטל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source